מחאה, סרבנות והדלפות: בדיקת השערת התיאום הפנים־ארגוני

עורך אחראי: יוני ששון

תחקיר רוחב ל״תיק פתוח״ · נבדק ב־16 בספטמבר 2026 · עורך אחראי: יוני ששון. תחקיר המבוסס על מקורות גלויים; עודכן לפרסום הציבורי.

הממצא המרכזי

יש תיעוד להתארגנות בתוך קבוצות של יוצאי יחידות, לשימוש בהמשך השירות כמנוף מחאה ולכשל חמור בבדיקת הדלפה מתוך הפרקליטות הצבאית. מארגני מכתב 8200 מ־2014 תיארו התארגנות ממושכת ללא ידיעת המפקדים; ב־2023 פורסמו הודעות בקבוצת קציני מילואים שבהן הותנתה הגעה לאימון בביטול המהלך המשפטי; ובפרשת שדה תימן קיימים הודאה באישור הוצאת חומר וחשדות להסתרת זהות המדליפים (הריאיון מ־2014; דיווח N12 ממרץ 2023; דיווח על מכתב הפצ״רית; ממצאי המשטרה כפי שדווחו).

הממצאים האלה אינם מצטרפים אוטומטית להוכחה של מרד משותף ומתוכנן שנועד להחליש את ישראל. בבדיקה לא נמצאה שרשרת מתועדת של הוראות, מימון או משתתפים המחברת את קבוצת 2014, מחאת המילואים ב־2023, פרשת ההדלפה ב־2024–2025 והפקת נז״א; גם לא נמצא חיבור כזה ליועמ״שית, לברק, לגולן ולאייזנקוט יחד. זו מסקנה על גבולות החומר שנבדק, לא קביעה שאין עוד חומר.

התזה הראויה לבדיקה היא מצומצמת ומדויקת יותר: האם ובאילו אירועים הפכו קשרים מקצועיים ורשתות בוגרים לאמצעי לחץ על מוסדות המדינה, ומה הייתה השפעתם המוכחת על השירות, הפיקוד והאמון. יש לבחון את שאלת הנזק בנפרד משאלת המניע, ואת שתיהן בנפרד מטענה לעבירה פלילית.

מה צריך להוכיח כדי לדבר על מרד

המונח ״מרד פנים־ארגוני״ משמש כאן השערת מחקר, לא סיווג משפטי שנקבע נגד אדם. שש שאלות מפרידות בין אירועים שנוטים להיבלע באותה כותרת:

• ארגון: האם התקיימו תכתובות, פגישות, גיוס משתתפים או חלוקת תפקידים?
• פעולה: האם הייתה רק הצהרה, הודעה על הפסקת התנדבות, אי־התייצבות בפועל או הפרת פקודה מחייבת?
• סמכות: האם ההתארגנות פעלה נגד הוראת מפקד, בידיעתו, באישורו או בהובלתו?
• תוצאה: האם נגרמו אובדן כשירות, שיבוש משימה, פגיעה בהליך או נזק אמון שניתן לבסס?
• כוונה: האם המטרה הייתה לחץ פוליטי, הגנה נטענת על הדמוקרטיה, הגנת המוסד, חשיפת עוול או גרימת נזק למדינה?
• גשר בין אירועים: האם אותם אנשים, אותו תקציב או אותה שרשרת הוראות קושרים את הפרשות?

מחאה חריפה אינה פוטרת מבדיקת השפעתה על הצבא; מנגד, הוכחת מחאה או התארגנות אינה ממלאת את החוליות החסרות של פקודה, פגיעה במשימה וכוונה. לצורך כשלי 7 באוקטובר נדרש גם רצף זמנים מתאים: מעשה מאוחר יכול ללמד על בעיה מוסדית, אך לא לגרום לאירוע שקדם לו.

2014–2015: התארגנות ב־8200 מחוץ לידיעת המפקדים

בריאיון עם שישה מחותמי מכתב 43 יוצאי 8200 תוארה הבשלה של הרעיון במשך שנה, ניסוח גרסאות רבות ופנייה בשיטת ״חבר מביא חבר״; לפי המרואיינים, מפקדי היחידה ובכיריה לא ידעו על היוזמה (ynet, ספטמבר 2014). זהו תיעוד מפורש של מנגנון התארגנות אופקי, אך מקורו במשתתפים עצמם ולא בתחקיר פיקודי שפורסם לציבור.

החותמים הבדילו בין סירוב לשרת בזירה הפלסטינית לבין שירות בזירות אחרות; אחד המרואיינים סיפר שכבר התחמק מקריאות למילואים באמצעות הסברים אישיים, ואחרים תיארו המשך שירות עד אז (הריאיון). לכן יש כאן יותר מעמדה מופשטת, אך עדיין אין בבדיקה נתוני התייצבות עצמאיים, פקודות הקריאה או מיפוי המשימות שנפגעו.

הצבא התנגד לטענות ולמהלך: דובר צה״ל אמר שרק עשרה מהחותמים נמצאו ב״מעגל העשייה״ והשאר ב״מעטפת״, בעוד שהחותמים חלקו על האופן שבו הוצג שירותם; כ־200 יוצאי היחידה חתמו על מכתב נגדי (ynet, 14.9.2014). ״מעגל העשייה״ אינו זהה ל״משרת מילואים פעיל״, ואין להמיר את המונחים כדי לייצר ספירת פעילים שלא נמסרה.

בינואר 2015 דווח שמפקד היחידה החליט להפסיק את שירות המילואים של 43 החותמים; החותמים מסרו אז שלמדו על כך מהתקשורת (וואלה, 26.1.2015). הצעד הפיקודי והמכתב הנגדי הם ראיות לכך שהיחידה ובוגריה לא היו גוש פוליטי אחד, ושאין בסיס להציג את יוזמת החותמים כעמדת פיקוד 8200 כולו.

2023: מתכתובת פנימית להתרעות על כשירות

התכתובת שמחברת בין מחאה לאימון

בתחילת מרץ פורסם תיאור של קבוצת ווטסאפ פרטית של קציני מילואים במערך המודיעין של 8200: מפקד הציע שני מועדי אימון, וקצין השיב ״נאלץ לא להגיע למילואים עד שתבוטל המהפכה השלטונית״; אחרים הצטרפו לעמדה (N12, מרץ 2023). זו ראיה עיתונאית ממוקדת לכך שהמחאה חדרה לערוץ המשמש לתיאום השירות, ולא רק נאמרה בהפגנה.

לפי אותו פרסום, המפקד ביקש לא ״לשבור את הכלים״ ולדחות את ההחלטה, תוך התייחסות לאפשרות שהרפורמה תעבור (N12). אין מכאן הוכחה שהמפקד הורה לסרב; אין בבדיקה עותק מלא מאומת של הקבוצה, זהות פקודת הקריאה או תוצאת ההתייצבות לאותם אימונים. גם כינוי קבוצה ״פרטית״ אינו מוכיח שפורסם בה מידע מסווג.

ציר הזמן של ההסלמה

בהודעת אנשי המערך המבצעי המיוחד מיוני הופיעה שלילת הלגיטימיות של המשטר וציות לו, לצד התנגדות לפגיעה ביועמ״שית ובשומרי הסף (ynet). זהו קשר רעיוני ופוליטי גלוי בין המחאה להגנת המערכת המשפטית; אין זו ראיה לכך שהיועמ״שית הנחתה, מימנה או ניהלה את הקבוצה.

מה ידוע על בוקר 7 באוקטובר

ביולי 2024 פורסמו דברי סא״ל יניב אבן, שלפיהם סביב המחאה היו אנשי מילואים שלא היו כשירים למשימה ונדרשו התאמות בהכשרתם; באותה ידיעה הובאה תגובת צה״ל שלפיה הפעלת חיל האוויר בבוקר 7 באוקטובר לא נפגעה באף מערך בגלל בעיית כשירות (ערוץ 7, בעקבות דיווח עמית סגל). יש כאן מתח ראייתי, אך לא בהכרח סתירה מלאה: כשירותו של אדם, מצבת הכוח הכוללת וביצוע משימה בפועל אינם אותו מדד.

בינואר 2025 דווח על תחקיר חיל האוויר שלפיו 25 כלי טיס היו בכוננות מיידית בתחילת המתקפה, אך החיל התקשה לפעול ביעילות בשעות הראשונות בשל תמונת מצב ותיאום מטרות; לפי הדיווח, התחקיר שלל השפעה של המחאה על התפקוד, וחלק מהקצינים התנגדו למסקנה הזאת (חדשות 13, 9.1.2025). זהו דיווח על תחקיר ומחלוקת פנימית, לא קריאה עצמאית של מלוא חומרי התחקיר ולא הכרעה חיצונית.

המסקנה היא שיש בסיס לחקור שחיקה, לחץ על מפקדים ופגיעה בלכידות ב־2023; אין בחומר שנבדק מיפוי שמוכיח כי היעדרותו של איש צוות מסוים עקב המחאה גרמה לכישלון משימה מסוימת ב־7 באוקטובר. גם השפעה על תפיסת האויב צריכה להיות מוכחת בחומר מודיעיני ובהחלטות האויב, לא בהסקה אוטומטית מסמיכות זמנים.

שדה תימן: המקרה החזק יותר של פעולה מוסדית והסתרה נטענת

במכתב ההתפטרות מ־31 באוקטובר 2025 אישרה יפעת תומר־ירושלמי שהתירה הוצאת חומר לתקשורת, לדבריה בניסיון להדוף תעמולה נגד גורמי האכיפה הצבאיים (מעריב, נוסח המכתב). זהו עוגן ישיר לשימוש מכוון בחומר מתוך המערכת לצורך מאבק ציבורי, אך ההסבר למניע הוא גרסתה; אין להחליף אותו ב״כוונה להחליש את ישראל״ בלי ראיה נוספת.

פסק הדין המלא מ־16 בנובמבר 2025 מתעד את הפיקוח על הבדיקה: ישיבה בראשות היועמ״שית בינואר 2025, מינוי המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן לפיקוח, ודיווח בספטמבר שהבדיקה לא מצאה אפילו קצה חוט, לפני הודאת הפצ״רית באוקטובר (בג״ץ 3545-11-25 ו־18615-11-25, פס׳ 7–11 ו־52, עותק פסק הדין). הפער מצדיק חקירה של אמינות הבדיקה ושל איכות הפיקוח; הוא אינו מוכיח שכל המפקחים ידעו על ההדלפה.

בפברואר 2026 דווח בשם המשטרה כי גורמים בפרקליטות הצבאית ידעו את זהות המדליפים וכי התקיים ״קשר שתיקה״, אך שלא נמצאה תשתית למעורבות מעגלים חיצוניים, ובהם היועמ״שית ואנשיה (כלכליסט, 3.2.2026). שני חלקי הממצא חייבים להופיע יחד: מדובר בדיווח על שלב חקירתי, לא בזיכוי סופי ולא בהרשעה.

צה״ל עצמו תיאר פגיעה חמורה באמון במערכת המשפט הצבאית במסמך הסברה רשמי מנובמבר 2025; אותו מסמך תיאר גם הסטת כוחות ממשימות מבצעיות לאבטחת בסיסים בעקבות הפריצות לשדה תימן ולבית ליד (״כאן ועכשיו״, צה״ל). מחקר על פגיעה בחוסן צריך לכלול את שני המסלולים, ולא לבחור רק את המעשים המתאימים לתזה פוליטית אחת.

ביטול כתב האישום נגד חמשת אנשי כוח 100 במרץ 2026 התבסס בין השאר על קשיים ראייתיים, שחרור העד, פגיעה בהליך הוגן וקשיים דיוניים (החלטת הפצ״ר). הוא אינו פסק דין הקובע שהסרטון זויף או שכל החשדות היו עלילה, אך גם אינו ״תקלה טכנית״ שאפשר להתעלם ממנה.

נז״א: רשת הפקה מתועדת, לא שרשרת פיקוד מוכחת

בהודעות ההפקה מופיעים הגרדיאן, JW Films, Placeholder Films ו־Unseen Hand, ובין המפיקים הבכירים מופיעים Joseph Schull ו־Harriet Gugenheim; רשם החברות הבריטי מזהה את שניהם כדירקטורים בחברת Placeholder Films Ltd, מספר 15700398 (קרדיטי ההפקה; רשם החברות, נושאי משרה). זהו חיבור קונקרטי בין קרדיט קולנועי למבנה תאגידי, ולא רק דמיון בין מסרים.

הדוחות הכספיים של החברה מתארים השקעה בהפקות ומתן מימון, אך אינם מזהים את נז״א בשמו או מקצים לו את סעיפי המאזן (הדוחות לתקופה שהסתיימה ב־31.5.2025). החברה הוקמה במאי 2024, ולכן עצם רישומה אינו ראיה לתיאום שקדם ל־7 באוקטובר (היסטוריית הרישום).

לא הוכחה בבדיקה זהות בין 43 חותמי מכתב 2014, פעילי מחאת המילואים ב־2023 ומקורות הסרט. זהויות חסויות אינן בסיס לייחס השתתפות לאדם מסוים, וגם אין הצדקה לחשוף מקור פרטי כדי להשלים תרשים קשרים; אפשר לבקש אימות בלתי תלוי של תקופות שירות, תפקידים ודרגת ידיעה בלי לפרסם שמות.

מפת הקשרים: מה נתמך ומה חסר

שירות באותו צבא, עמדה פוליטית דומה, הופעה באותו כלי תקשורת או קשר חברתי אינם תחליף לחוליית הוכחה. אפשר לתאר כל אחד מהם אם תועד, אך יש לסמן אם הוא מוסדי, חברתי, כספי או מבצעי ולא לערבב בין הסוגים.

המסמכים שישנו את רמת הוודאות

• התייצבות וכשירות: נתונים מצרפיים ומושחרים לפי יחידה וחודש, תוך הפרדה בין מתנדבים, חייבי שירות, חתימה על מכתב ואי־התייצבות.
• השפעה מבצעית: יומני משימות, הרכבי צוותים ושינויים בהכשרה, עם חיבור לאירוע מסוים ולא רק לירידה כללית.
• הוראות ומנגנון תיאום: תכתובות שלמות עם הקשר ומועדים; לא צילום חתוך או ציטוט נטול שרשור.
• פיקוח על ההדלפה: פרוטוקול הישיבה מינואר 2025, דוחות ההתקדמות והבסיס לקביעה מספטמבר שלא נמצא קצה חוט.
• מימון נז״א: הסכמי השקעה, הלוואה והפצה ברמת הפרויקט; דוח חברה לבדו אינו מזהה יעד של כל תשלום.
• כוונה ונזק: הערכות נזק מקצועיות ועדויות על קבלת החלטות; יש להבחין בין מניע מוצהר, מניע נטען ותוצאה בלתי מכוונת.

אלה יעדי איסוף, לא מסמכים שהתקבלו ולא בקשות שנשלחו. לפני פרסום ציבורי נדרשים גם ביקורת עריכתית, בחינה משפטית וזכות תגובה ממוקדת למי שמיוחסת לו פעולה.