עורך אחראי: יוני ששון
תוספת מחקר ל״תיק פתוח״ · נבדקה ב־16 בספטמבר 2026 · עורך אחראי: יוני ששון. מסמך עבודה המבוסס על מקורות גלויים; לא אישור עריכתי לפרסום ציבורי.
תמונת המצב
NAZA הוא סרטם של יובל אברהם ורחל שור, בהפקת הגרדיאן ו־JW Films, העוסק בטענות על הפעלת כוח, מודיעין וטכנולוגיה במלחמה בעזה לאחר 7 באוקטובר; קטלוג ונציה מסווג אותו כהפקה בריטית באורך 80 דקות (פסטיבל ונציה). לפי הגרדיאן, הסרט נשען על 24 מקורות מתוך הצבא והמודיעין, שזהותם מוגנת; המספר אינו אימות לכך שכל המרואיינים שירתו ב־8200 (הגרדיאן, דיווח על הסרט).
צה״ל דוחה את הטענות המרכזיות, מערער על האפשרות לאמת את זהות המרואיינים ואת נגישותם למידע ומדגיש שהחלטות תקיפה מתקבלות בידי בני אדם (תגובת דובר צה״ל). מנגד, היוצרים והגרדיאן אומרים שהעדויות עברו בדיקה ממושכת, וששמירת זהות המקורות חיונית להגנתם (הודעת הגרדיאן).
המחלוקת אינה נפתרת מעצם קיומן של עדויות אנונימיות, וגם לא מעצם הכחשתן. לצורך מחקר על החוסן הישראלי, יש להפריד בין התנהלות צבאית נטענת, חשיפת מידע, אמינות התחקיר והשפעתו הציבורית; אירועי 2024–2026 אינם כשלעצמם הוכחה לגורם שהוביל למתקפת אוקטובר 2023.
גבולות הבדיקה
הבדיקה כאן כללה את קטלוג הפסטיבל, הודעות ההפקה, פרסומים עיתונאיים, תחקיר הרקע על Lavender ותגובות צה״ל. לא בוצעה צפייה מלאה בסרט, לא התקבלו חומרי הגלם ולא נבדקו זהויות המקורות. בהתאם, הדוח מנתח את החומר הציבורי ואינו מוצג כתחקיר עצמאי המאמת או מפריך את כל העדויות.
הגרדיאן משמש גם מפיק וגם מפרסם התחקירים והתגובות להגנת הסרט; פרסומיו הם מקור ישיר לעמדת ההפקה, אך אינם כמה אימותים עצמאיים של אותה טענה (הודעת ההפקה). יש להבחין גם בין חומר שנחשף לעורכים ובין חומר שנחשף לציבור: לדברי אברהם, העורכים קיבלו גישה לחומרי המקור, בעוד שלציבור לא פורסמו זהויות, מועדים ופרטי מקרים המאפשרים בדיקה מלאה (JTA).
מי עומד מאחורי הסרט
| גורם | תפקיד מתועד | מה התפקיד אינו מוכיח |
|---|---|---|
| יובל אברהם ורחל שור | במאים, לפי קטלוג הפסטיבל (ונציה). | אינו מוכיח לבדו את אמיתות כל עדות או את המניע של כל מרואיין. |
| The Guardian ו־JW Films | גופי ההפקה הרשומים בקטלוג (ונציה). | אינו מפרט כמה כסף העביר כל גוף או מה מקור הכסף. |
| הארי דייוויס, לינדזי פולטון וג׳יימס וילסון | מפיקים בקרדיטים שפרסם הגרדיאן (הודעת הזכייה). | קרדיט הפקה אינו חוזה השקעה או אסמכתה לתרומה. |
| ג׳ונתן גלייזר | מפיק בכיר, Executive Producer (הודעת הזכייה). | אינו מעיד כשלעצמו על סכום השקעה או שליטה עריכתית בכל קטע. |
| פול לואיס וניקול ג׳קסון | מפיקים בכירים מטעם הגרדיאן (הודעת הזכייה). | אינם גורם ביקורת חיצוני בלתי תלוי בהפקה. |
| Joseph Schull, Harriet Gugenheim, Wendy vanden Heuvel | רשומים כמפיקים בכירים; Ekaterina Ochagavia ו־Noa Yachot כמפיקות שותפות (הודעת הזכייה). | אין להסיק מהקרדיטים לבדם מי מימן, כמה ובאילו תנאים. |
| Placeholder Films ו־Unseen Hand | שותפות המוזכרות בנוסח “in association with” בהודעת ההפקה (הגרדיאן). | אין כאן פירוט תקציבי או הוכחה למימון ממשלתי. |
| MK2 | מכירות והפצה בינלאומיות, לפי הודעת ההפקה (הגרדיאן). | הפצה אינה בהכרח מימון ההפקה. |
מימון זר: הממצא והפער
נמצא תיעוד ברור להפקה בריטית ולמעורבות גופי הפקה בינלאומיים, אך במקורות ההפקה שנקראו לא פורסמו תקציב, סכומי השקעה, הסכמי מענק או חלוקת מימון (קטלוג ונציה; קרדיטי ההפקה). לא אותרה בבדיקה אסמכתה למענק ממשלתי זר לסרט או להעברת כספים מ־OneVoice או V15. זו מגבלת המחקר, לא קביעה שלא היה מימון נוסף.
לכן הניסוח הנתמך הוא ״הפקה בינלאומית בהובלת הגרדיאן ו־JW Films״, ולא ״סרט שמומן בידי ממשלה זרה כדי לפגוע בישראל״. כדי לבדוק את הטענה השנייה נדרשים רישומי מענקים, דוחות גופים מממנים או הסכמי הפקה, ולא רק לאום המפיקים, עמדותיהם או קרדיטים.
בעקבות החברה: רישום, שליטה ודוחות כספיים
הבדיקה הורחבה מעבר לקרדיטי הסרט אל רשם החברות הבריטי. Placeholder Films Ltd, מספר 15700398, נרשמה ב־2 במאי 2024; Harriet Victoria Gugenheim ו־Joseph Charles Schull רשומים כדירקטורים מאותו מועד (הרשם, נושאי משרה; היסטוריית החברה). שמותיהם מופיעים גם ברשימת המפיקים הבכירים של הסרט, לצד Wendy vanden Heuvel ואחרים (קרדיטי הגרדיאן).
ברישום בעלי השליטה המשמעותית מופיע Schull כבעל 75% או יותר מזכויות ההצבעה, ובעל זכות למנות או להסיר דירקטורים (רשם החברות, שליטה משמעותית). זה אינו ניסוח של שיעור החזקה במניות, ואין להמיר את זכויות ההצבעה לאחוז מניות שלא אומת.
מה מופיע בדוח שהוגש ביולי 2026
ב־31 ביולי 2026 הוגשו דוחות לתקופה מ־2 במאי 2024 עד 31 במאי 2025; הדוחות אושרו ב־29 במאי 2026 ונחתמו בידי J C Schull (היסטוריית ההגשות; נוסח הדוחות). מדובר בדוחות לא מבוקרים במסגרת ההקלות לחברה קטנה; פעילות החברה מתוארת כהשקעה בהפקת סרטים ומתן מימון (הדוחות, עמ׳ 1–2).
| סעיף ל־31.5.2025 | סכום בליש״ט | המשמעות המדויקת |
|---|---|---|
| הלוואה לקבל | 168,664 | נכס של החברה; שם הלווה והסרט אינם מפורטים בביאור (ביאור 5). |
| השקעות לא סחירות | 379,724 | יתרת השקעות, לא הוכחה להוצאה על נז״א (ביאור 6). |
| מזומנים | 105,184 | יתרת מזומן במועד המאזן, לא תקציב הפקה (עמ׳ 1). |
| התחייבויות לפירעון בתוך שנה | 972,167 | מתוכן 943,483 תחת ״נושים אחרים״; אין פירוט המזהה את הנושים בסעיף הזה (ביאור 7). |
| התחייבויות נטו | 317,789 | עודף התחייבויות על נכסים; אין לראות בו עלות סרט או מסקנה על חדלות פירעון (עמ׳ 1). |
ביאור העסק החי מציין תלות בהמשך תמיכה של בעל מניות שהוא גם דירקטור, ואת הערכת הדירקטורים שהמימון ימשיך להיות זמין; הביאור אינו נוקב בשם התומך (ביאור 2.2). החברה בחרה שלא להגיש דוח רווח כולל במסגרת ההקלות, ולכן החומר הפומבי שנקרא אינו דוח מלא של הכנסות והוצאות לכל פרויקט (עמ׳ 1).
נז״א אינו מזוהה בשמו בדוחות האלה, ואין בהם חלוקה לפי סרט, חוזה השקעה או תשלום ליוצר מסוים (נוסח הדוחות שנקרא). לפיכך אפשר להראות מנגנון תאגידי העוסק במימון סרטים ולשאול אילו עסקאות מתייחסות לנז״א; אי אפשר לייחס לסרט את כלל ההשקעות, ההלוואות או ההתחייבויות.
מימון אירופי: להימנע מהסקה מכותרת תחתונה
בעמוד MK2 על הסרט מופיע בתחתית האתר כיתוב תמיכה של תוכנית Creative Europe MEDIA; גוף העמוד מתאר את ההפקה והשותפים, אך אינו מציג הסכם מענק ספציפי לנז״א (עמוד MK2). כיתוב כללי באתר מפיץ אינו מספיק להוכחת מימון ממשלתי לסרט המסוים. גם הזיהוי המשפטי והדוחות של הגוף המכונה Unseen Hand לא הושלמו בבדיקה, ואין להשלים אותם על סמך שמות דומים בקרדיטים של סרטים אחרים.
העדויות: מה נטען ומה ניתן לבדוק
| סוגיה | גרסת הסרט או תחקירי הרקע | תגובה ומגבלת האימות |
|---|---|---|
| זהות המרואיינים | לפי ההפקה, 24 מקורות צבאיים ומודיעיניים, עם הגנה דיגיטלית על זהותם (הגרדיאן). | צה״ל אומר שלא ניתן לאמת זהות, תפקיד ונגישות למידע; ההפקה אומרת שעשתה זאת פנימית (צה״ל; JTA). |
| שיוך ל־8200 | הפרסומים מתארים מקורות מתוך הצבא והמודיעין, לא רשימה פומבית מאומתת של 24 אנשי יחידה אחת (הגרדיאן). | אין בסיס לכנות את כולם ״אנשי 8200״ או לייחס את דבריהם לעמדת היחידה כולה. |
| AI והחלטות תקיפה | תחקיר Lavender מייחס למקורות הסתמכות נרחבת על סיווג ממוכן ובדיקה אנושית קצרה בחלק מהמקרים (+972). | צה״ל מגדיר את המערכת כלי מידע ולא מערכת אוטונומית המאשרת הרג, ודורש בדיקה עצמאית של אנליסטים (תגובת צה״ל המלאה מ־2024). |
| פגיעה בבתים ובמשפחות | הסרט מתאר, באמצעות עדויות, תקיפות בבתים תוך ידיעה על נוכחות בני משפחה (הגרדיאן). | צה״ל אומר שהוא תוקף מטרות צבאיות לפי הדין; במידע הציבורי שנבדק אין לכל טענה חבילת תיעוד מלאה של מטרה, הערכת נזק, אישור ותוצאה (צה״ל). |
| הטענה ל־500 אזרחים | בריאיון עם היוצרים תוארה טענה לאישור סף נזק צפוי כזה לצורך תקיפת איש חמאס; אין מדובר בנתון מאומת של 500 הרוגים באותה תקיפה (ריאיון הגרדיאן). | צה״ל הכחיש שתוכננה, אושרה או בוצעה תקיפה עם אומדן נזק כזה או קרוב אליו (כאן, 14.9.2026). |
שתי הבחנות חיוניות: ״אדם מאשר״ אינו לבדו מענה לטענה שהאישור הפך שטחי, ואילו ״נעשה שימוש ב־AI״ אינו לבדו הוכחה שהחלטה קטלנית התקבלה ללא שיקול דעת אנושי. בדיקת המחלוקת מחייבת נהלים, יומני החלטה ומדגם אירועים; הטענות הפומביות מציגות גרסאות מנוגדות בנקודות הללו (תחקיר Lavender; תגובת צה״ל).
ציר הזמן
| מועד | אירוע מתועד | המשמעות הראייתית |
|---|---|---|
| 2023–2025 | לפי ההפקה, הסרט צמח מתוך תחקירי +972, שיחה מקומית והגרדיאן בתקופת המלחמה (הודעת ההפקה). | מסלול עיתונאי מתמשך; לא תחקיר צה״לי רשמי. |
| 3.4.2024 | פורסם תחקיר Lavender, המבוסס לפי המפרסם על שישה מקורות מודיעיניים (+972). | מקור רקע; אין להוסיף שישה ל־24 בלי לדעת אם יש חפיפה. |
| 3.4.2024 | פורסמה תשובת צה״ל על שימוש במאגרי מידע, בדיקה אנושית ומידתיות (נוסח התגובה). | חלק מהמחלוקת היה פומבי לפני הסרט. |
| 24.8.2026 | הוכרזה הבכורה העולמית המתוכננת ל־10 בספטמבר בוונציה (הודעת ההפקה). | תחילת מהלך החשיפה הציבורי המתועד לסרט. |
| 10.9.2026 | הסרט הוצג בוונציה ופורסם תיאור מפורט של טענותיו (הגרדיאן). | הפצה לקהל ולמבקרים; לא פרסום חומרי הגלם. |
| 11.9.2026 | פורסם ריאיון עם היוצרים וצוינה דחיית צה״ל את ההאשמות (הגרדיאן). | אין לראות בריאיון אימות חיצוני של עדויות הסרט. |
| 12.9.2026 | הגרדיאן הודיע שהסרט זכה בפרס מיוחד של חבר השופטים בוונציה (הודעת הזכייה). | הכרה קולנועית, לא הכרעה משפטית או ביקורת מודיעינית. |
| 14.9.2026 | פורסמה הכחשה ממוקדת לטענת סף הנזק של 500 אזרחים (כאן). | טענה שניתן להעמיד לבדיקה פרטנית אם ייחשפו פרטי המקרה. |
| 14.9.2026 | הגרדיאן פרסם הודעת הגנה על אמינות העבודה ועל מקורותיו (הודעת המערכת). | עמדה רשמית של גוף ההפקה. |
| 14–15.9.2026 | דווח על הנחיית הרמטכ״ל לבחון היבטים משפטיים וביטחוניים ועל דרישת השר מיקי זוהר לבחון שלילת אזרחות מהיוצרים (JTA, 15.9). | בדיקה ודרישה פוליטית; לא כתב אישום ולא שלילת אזרחות שבוצעה. |
הערת תיארוך: בכותרת עמוד התגובה הרשמי של צה״ל מופיע 9 בספטמבר 2026, בעוד שהפרסומים על תגובתו מלווים את הבכורה והסערה שאחריה; אין להשתמש בפער הזה כשלעצמו להוכחת ידיעה מוקדמת או תיאום (עמוד צה״ל; ריאיון מ־11 בספטמבר). ציר הזמן מבחין אפוא בין מועד הפרסום הידוע לבין תאריך שאינו מוסבר דיו במקור.
הריאיון הישראלי: טענות על בדיקת המקורות ושליטה בעריכה
בריאיון ל״אזור בחירה״ שפורסם ב־14 בספטמבר 2026 אמר יובל אברהם שעורכי הגרדיאן קיבלו גישה לחומר המקור ובדקו את זהויות המרואיינים; לדבריו, איש מהחיילים המרואיינים לא צפה בסרט לפני הבכורה ולא הציב תנאים להשתתפותו (חדשות 13, הריאיון). זו תשובה ישירה לשאלה מי יכול היה לבדוק את החומר ולשאלה אם למקורות הייתה שליטה בתוצר, אך היא גרסת היוצר ולא בדיקה עצמאית של הסכמי ההשתתפות.
ההבחנה העריכתית החשובה היא בין שלושה דברים: מידע שהמרואיין מסר, מידע שהמערכת טוענת שבדקה וחומר שהציבור מסוגל לבדוק. אין די בכך שהסרט הופק בידי גוף מוכר כדי לאמת כל טענה, ומנגד אין די באנונימיות כדי להפריך אותה; המסמכים החסרים הם מפת הטענות והמקורות ותיעוד המקרים, שאפשר להכין בגרסה מגינת־זהות.
הפרשה המשפטית הנוכחית
לפי JTA, הרמטכ״ל אייל זמיר ביקש מהפצ״ר איתי אופיר לבחון את היבטי הביטחון, החשיפה האפשרית של מידע מסווג והאפשרות לצעדים משפטיים; בדיווח נאמר שצה״ל צפה אז בקטעים ובקדימון וביקש לצפות בסרט המלא לפני תגובה מקיפה (JTA). באותו דיווח הובאה גם ביקורתו של רביב דרוקר על הקושי לבדוק את הטענות ללא פרטי המקרים, ותשובת אברהם בדבר בדיקתן בידי עורכי הגרדיאן (JTA).
בבדיקה עד 16.9.2026 לא אותר מספר תיק משפטי מאומת נגד יוצרי נז״א או מרואייניו. אין להפוך הנחיה לבחינה משפטית ל״הוגש כתב אישום״, ואין להציג בקשת שר לשלול אזרחות כתוצאה משפטית שכבר התרחשה.
מה המחקר מאפשר לומר על פגיעה בחוסן
החומר מאפשר לחקור את האופן שבו טענות פנימיות מתוך מערכת הביטחון הופכות ליצירה בינלאומית, ואת תגובת הצבא והממשלה לחשיפה; מסלול ההפקה והתגובות מתועדים בפומבי (ונציה; JTA). לא ניתן מתוך החומר הזה לבדו לכמת נזק ביטחוני, לזהות לובי משותף או להוכיח שמטרת המקורות הייתה להחליש את ישראל ולא, למשל, להתריע על מעשים שלדעתם פסולים.
לא אותרו בבדיקה ראיות המחברות את הפקת הסרט לפצ״רית לשעבר, ליועצת המשפטית לממשלה, לאהוד ברק, ליאיר גולן או לגדי אייזנקוט במנגנון תיאום משותף. אין להשלים את החיבור באמצעות חפיפת דעות, שירות צבאי או ביקורת דומה על הממשלה.
האם אלה אותם אנשי 8200 ממכתבי הסירוב?
בריאיון עם חותמי מכתב 8200 מ־2014 תוארה התארגנות של שנה ופנייה אישית ליוצאי היחידה ללא ידיעת מפקדיה; זהו תיעוד של קבוצה מסוימת באותו זמן (ynet). במרץ 2023 פורסמו הודעות של קציני מילואים בקבוצת תיאום אימונים, שבהן הותנתה הגעה בביטול המהלך המשפטי (N12).
לא הוכח בבדיקה שאנשי שתי הקבוצות הם מקורות נז״א, או שקיימת רציפות ארגונית ביניהם. מספר חותמי מכתב אינו מספר מרואייני הסרט; שירות ב־8200 אינו מזהה אדם מסוים, ואין להציג רשת משותפת בלי חוליית קישור מתועדת.
שאלות ההמשך הראייתיות
- אימות העדויות: האם ניתן לפרסם, בלי לחשוף זהויות, מפת תפקידים, תקופות שירות, דרגת ידיעה ומספר מקורות לכל טענה?
- בדיקת מקרי תקיפה: האם ניתן למסור לצד שלישי מוסכם מועד, מטרה, אומדן נזק, החלטת אישור ותוצאה בפועל?
- מימון: אילו חוזים, דוחות או מענקים מפרטים את עלות ההפקה ואת מקורותיה?
- בדיקה משפטית: האם נפתחה חקירה בפועל, באיזו סמכות ובאילו חשדות, והאם קיים הליך פומבי עם מספר?
- נזק ביטחוני: האם קיימת הערכת נזק מקצועית המבחינה בין פגיעה תדמיתית, חשיפת שיטה מסווגת וסיכון ממשי לאנשים?
- זכות תגובה: לפני פרסום ציבורי יש לפנות ליוצרים, להפקה ולצה״ל בשאלות הממוקדות. לא בוצעה פנייה חדשה במסגרת מסמך זה.
